במקרים רבים של פרידה או סכסוך ירושה, הנכס המרכזי העומד על הפרק הוא דירת המגורים. הליך "פירוק שיתוף" נשלט על ידי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, כאשר סעיף 37(א) קובע את העיקרון לפיו "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף". עם זאת, כשמדובר בתא המשפחתי, החוק והפסיקה קבעו הגנות מיוחדות.
סעיף 40א לחוק המקרקעין וסעיף 6א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובעים כי בטרם יורה בית המשפט על מכירת דירת המגורים של בני זוג שלהם ילדים קטינים, עליו לוודא כי נמצא להם "סידור מגורים חלופי" המתאים לצרכיהם. פסק הדין רע"א 5403/17 הדגיש את האיזון העדין שבין זכות הקניין של בן הזוג המבקש את הפירוק לבין הזכות למדור של הילדים.
מעבר להיבט הפרוצדורלי, איש עסקים חייב לבחון את היבטי המיסוי. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963, מעניק פטורים מסוימים בהעברת זכויות אגב גירושין (סעיף 4א), אך טעות בתכנון עלולה להוביל לתשלום מס שבח גבוה ומיותר. באשקלון, שבה ערך הנדל"ן זינק בשנים האחרונות, מדובר בסכומי עתק. ליווי משפטי מקצועי המשלב הבנה בדיני משפחה יחד עם מומחיות במקרקעין הוא הדרך היחידה להבטיח שהנכס לא ירד לטמיון בגלל ניהול לא נכון של ההליך.
משרד עורכי דין אלעד חדוות באשקלון מעניק ליווי משפטי מעטפת בתחומי המשפחה, הירושה, ניהול הון משפחתי והמקרקעין. אנו משלבים מצוינות משפטית עם חשיבה עסקית חדה ומקצועיות בלתי מתפשרת